נהיגה ללא רישיון

אחת מעבירות התעבורה השכיחות ביותר הינה, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה. זו נחשבת לחמורה ביותר ועל כן העונש על העובר עבירה זו מכביד. פקודת התעבורה בסעיף 10 (א) קובעת כי : "לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרישיון זולת אם פוטר מחובת רישיון נהיגה ובמידה שפוטר".

מלשון הסעיף נראה כי ישנן שלוש אפשרויות, אך יש להפריד בין שלוש האפשרויות:

נהיגה במצב של אי חידוש רישיון הנהיגה - כלומר, נהג שהיה לו רישיון נהיגה, אך מסיבה זו או אחרת לא חודש רישיונו. נקבע מדרג לאי חידוש רישיון נהיגה הקובע כי:

עבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף עד שישה חודשים - תגרור קנס/ברירת משפט.

עבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שישה חודשים - תוביל להזמנה לדין (ביהמ"ש).

השלכה נוספת לאי חידוש רישיון נהיגה מבחינת הנהג היא כי משרד הרישוי רשאי לדרוש מנהג שרישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף יותר משנה לעבור אחד או יותר מאמצעי תיקון כגון : מבחן עיוני (תיאוריה), קורס נהיגה נכונה ואף מבחן מעשי (טסט) ורק לאחר עמידה באמצעי התיקון יחודש רישיון הנהיגה. נהג שרישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף יותר משנתיים יצטרך עפ"י נוהלי משרד הרישוי לעבור אמצעי תיקון של עמידה במבחן עיוני (תיאוריה) וכן עמידה במבחן מעשי (טסט) לשם חידוש רישיונו.

נהיגה במצב בו הנוהג הינו בעל רישיון נהיגה תקף, אך לא לאותו סוג כלי הרכב בו נהג.

נהיגה ללא רישיון נהיגה - נהג בלתי מורשה, קרי, מי שמעולם לא עבר מבחן מעשי (טסט) ולא הונפק לו מעולם רישיון נהיגה.

מבין שלושת העבירות, העבירה בה נהג בלתי מורשה נוהג בכלי רכב היא החמורה. אנו ננתח כל אחת מן האפשרות מהעבירה הקלה יחסית לכבדה.

אי חידוש רישיון

עבירה של אי-חידוש רישיון הנהיגה נחשבת יותר לעבירה טכנית (לעתים קרובות, הרישיון לא מחודש בשל קושי כלכלי כמו אי תשלום קנסות המביא לאי חידוש רישיון הנהיגה במשרד הרישוי, או מחוסר תשומת לב - תוקף רישיון הנהיגה פג, לא נשלח לנהג רישיון חדש וזה לא היה ער לכך). עם זאת, בתי המשפט לתעבורה נוטים לראות בהתנהלות זו זלזול והזנחה ועל כן אם החוב לא יוסדר הנהג צפוי לעונש חמור. למרות זאת, הענישה שבצד עבירה זו של נהיגה ללא רישיון בשל אי חידושו תהא, בדרך כלל, בדרך של הטלת קנס, מאחר ובתי המשפט לתעבורה רואים אל מול עיניהם את "רמת המסוכנות" של נהג כזה. על כן, הם עורכים איזון שעל כפות המאזניים נמצא מחד, כלל ציבור המשתמשים בדרך, ומאידך, הנהג שנוהג ללא רישיון בתוקף. מאחר ו"רמת המסוכנות" של מי שלא חידש או מי שלא חודש רישיונו נמוכה מזה של נהג לא מיומן שלא הוציא מימיו רישיון. לפיכך, נוטים בתי המשפט לראות עבירה זו כעבירה כלכלית/טכנית ובמצב מעיין זה, אם יסדיר הנהג ה"עבריין" את חידוש רישיונו בטרם הדיון המשפטי, מה שנקרא בשפה משפטית "הסרת המחדל", הרי שבית המשפט יתחשב בו ברמת העונש.

נהיגה ללא רישיון מתאים לסוג הרכב

עבירה זו חמורה בדרגתה מעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, נכון לנהג שמואשם בביצוע העבירה יש רישיון נהיגה תקף אך לא לאותו סוג רכב. על כן, בעיני בית המשפט לתעבורה שעורך את האיזון של "רמת המסוכנות" אל מול ביטחון ציבור המשתמשים בדרך, תטה הכף לטובת ציבור המשתמשים בדרך. ההסבר ברור, נהג שיש בידיו רישיון נהיגה לכלי רכב פרטי (דרגה B) אינו מיומן לנהוג באופנוע או במשאית. מכאן, שנהיגה בסוג כלי רכב שאין בידי הנהג רישיון נהיגה מתאים עלולה לסכן במאוד את ציבור המשתמשים בדרך. לכן בית המשפט לתעבורה מתייחס בחומרה לעובר עבירה זו ועל פי רוב ייפסל רישיון הנהיגה של הנהג הסורר לתקופה ארוכה בתוספת פסילה על תנאי וקנס. אם מדובר בנהג רצידיביסט (עבריין מועד שחוזר ומבצע עבירה זו) יושת עליו אף מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בנוסף לכל עונש אחר.

נהיגה ללא רישיון כלל-"בלתי מורשה"

לעומת זאת, הנהיגה ברכב ללא רישיון של אדם אשר מעולם לא עבר מבחן מעשי (טסט) ולא הונפק לו רישיון נהיגה, כלומר בלתי מורשה, הינה עבירה חמורה ביותר, אשר בצידה ענישת מינימום הכוללת מאסר בפועל של עד שנתיים, מאסר מותנה ופסילה בפועל מינימאלית של רישיון הנהיגה למשך 3 חודשים.

הסיבה לשוני בגישה בהתייחס לשלושת האפשרויות נעוצה ב"רמת המסוכנות" הצפויה מהנהג העבריין.החזקה העובדתית הינה כי אדם שבעבר הונפק לו רישיון נהיגה ולפיכך, עבר את דרישות משרד התחבורה לקבלת הרישיון, חזקה עליו שהינו פחות מסוכן מנהג שלא עמד בדרישות משרד התחבורה כלל ומעולם, (מבחן עיוני ומעשי ולעיתים עוד קורסים).

אם כן, ראינו שבנוסף להבדלים המהותיים-ערכיים, ישנם הבדלים בעונשי הפסילה בין אי חידוש רישיון נהיגה לבין נהיגה עם רישיון לא מתאים לבין נהיגה ללא רישיון כלל. כך, מי שנתפס נוהג ללא רישיון נהיגה כלל, צפוי לעונש של פסילה לתקופה מינימאלית של 3 חודשים. לעומת זאת, כאשר אדם נוהג עם רישיון נהיגה שהוא לא חידש את תוקפו, לא מוטלת עליו בדרך כלל פסילה לתקופת מינימום, אם בכלל.

אמנם, אין בתי המשפט לתעבורה נוהגים למהר ולהשית עונשי מאסר בפועל על העובר עבירה זו, אך בנסיבות מסוימות אכן כך נעשה. למשל, מקרה בו מדובר באדם הנוהג ברכב מזה שנים ללא רישיון נהיגה, כשהוא נוהג במונית - רכב שמסיע אחרים ובעל אחריות גדולה משל נהג רכב רגיל, אזי קרוב לוודאי שבית המשפט יחמיר בעניינו ואף יטיל עונש מאסר בפועל בנוסף לפסילת מלהוציא רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ביותר.

איזו משמעות יש לפסילת רישיון נהיגה למי שאינו בעל רישיון נהיגה במועד הטלת הפסילה?
על פי סעיף 42 לפקודת התעבורה, בחישוב תקופת הפסילה שהטיל בית המשפט, לא תבוא במניין, התקופה שהחלפה עד למסירת הרישיון כאמור בתקנות. על פי תקנות 556 ו-557 לתקנות התעבורה, משהודע לבעל הרישיון על פסילת רישיונו, עליו להמציא את רישיונו לבית המשפט שהורה על פסילתו, זאת אף אם רישיונו אינו בר-תוקף אותה שעה. על פי הוראת תקנה 557(ב), במקרה בו אבד רישיון הנהיגה ואין בידי בעל הרישיון עותק של הרישיון, מאפשרות התקנות להוכיח זאת באמצעות תצהיר, ובמקרה מעין זה יחל מרוץ תקופת הפסילה מיום מסירת ההצהרה. המסקנה היא אפוא, שכאשר מדובר במי שלא היה בעל רישיון נהיגה לא חלה עליו חובה לפי התקנות להמציא רישיון או להפקיד תצהיר.

אך חשוב להדגיש, למען הסר ספק, ניתן להפקיד תצהיר בתוספת מצב רישיון נהיגה מאת רשות הרישוי בבית המשפט שבו נגזרה עליו הפסילה בפועל (לא חייב להיות לתעבורה).

סוגי רישיונות/תעודות נוספים שעל הנהג לשאת עימו ולהציגם לשוטר בשעת הצורך הם:

רישיון רכב:
עבירה של נהיגה ללא רישיון רכב תקף עד חצי שנה - תגרור קנס/ברירת משפט.
עבירה של נהיגה ללא רישיון רכב תקף מעל חצי שנה - תוביל להזמנה לדין (ביהמ"ש).

תעודת ביטוח:
עבירה של נהיגה ללא תעודת ביטוח חובה תקפה - תוביל להזמנה לדין (ביהמ"ש). כך שמספיק לנסוע יום אחד ללא ביטוח (ולהיתפס) כדי לקבל זימון לבית משפט לתעבורה