התרת נהיגה לבלתי מורשה

התרת נהיגה לבלתי מורשה 

אנו שומעים חדשות לבקרים על מקרים בהם קרוב משפחה או חבר מתיר לאחר לנהוג ללא רישיון - בלתי מורשה לנהוג. כך, לדוגמא הואשם קצין צה"ל ידוע ומוערך בכך שנתן לבנו "לעשות סיבוב" על טרקטורון צבאי.

ממש לשם כך, נחקק סעיף 10 (ב) בפקודת התעבורה שקובע כי" בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב".

סעיף זה דן במי שהעמיד לרשותו של אותו נהג ללא רישיון את כלי הרכב.הסעיף קובע כי חל איסור על בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו - להרשות למי שאין בידיו רישיון נהיגה לנהוג ברכבו. הסיפא לסעיף קובע חריג לאחריותו של בעל הרכב והיא שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא ינהג ברכב. במקרה זה, היה על הקצין ואביו של הנהג הבלתי מורשה, אשר הינו בעליו/ בעל השליטה של כלי הרכב (הטרקטורון), לוודא שאכן בנו מחזיק ברישיון נהיגה ומשלא עשה כן, הינו בעל אחריות מתוקף סעיף 10 (ב) כאמור. או שהיה עליו להוכיח כי בנו נטל את כלי הרכב ללא רשותו וידיעתו וכי נקט בכל האמצעים הסבירים כמו קשירת הטרקטורון באמצעות מנעול ושרשרת.

מבחינת החוק, העבירה לפי סעיף 10 (ב) בפקודת התעבורה, קרי, התרה לאחר לנהוג ברכב למרות היותו בלתי מורשה לנהוג, הינה עבירה עוד חמורה יותר מהעבירה של נהיגה ללא רישיון, אך ישנה עבירה חמורה יותר הקבועה בסעיף 36ב (ג) לפקודת התעבורה הקובעת כי :"בעל הרכב/מי שבידו השליטה ברכב אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רישיון נהיגה לאותו סוג רכב", לעבירה האחרונה מתייחסים בתי המשפט לתעבורה בחומרה רבה. בפסיקה נקבע שהמחוקק הועיד את סעיף 36 ב(ג) למקרים החמורים יותר שאינם נכללים תחת סעיף 10 (ב), קרי, למקרים בהם התירו את הנהיגה במודע ולא כפועל יוצא של רשלנות כלשהי שאין בה כדי להצביע בהכרח על התרת נהיגה במודע.

ההבדל המשמעותי בענישת בתי המשפט לתעבורה מבחינת הנאשמים, הוא, ראשית, חובת ההוכחה כאמור לעיל שהיא קשה יותר בסעיף 36ב(ג), שנית, במצב בו נאשם מורשע על פי סעיף 10 ב', הענישה המינימאלית הינה 3 חודשי פסילה בפועל, אם כי (דה פקטו נוטים השופטים ליתן יותר חודשי פסילה בפועל), כמו כן, תתווסף פסילה מותנית וקנס כספי. מאחר ועבירה זו מסווגת תחת "עבירות של אחריות קפידה" אין עונשי מאסר, זאת אל מול המאסר המאיים על מי שמורשע בביצוע עבירה על סעיף 36ב' (ג) בפקודת התעבורה, שנוסף לשאר רכיבי העונש. כאשר על פי לשון החוק העונש הצפוי למי שהתיר לאחר לנהוג ברכבו כשהוא אינו מורשה לנהיגה הינו עונש מאסר בפועל של שלוש שנים ואם היה האדם שהותרה לו הנהיגה קטין מתחת לגיל קבלת רישיון, אזי עונש מאסר של 5 שנים, בצד המאסר צפוי אותו אדם לעונש של פסילה בפועל למשך 3 שנים.

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד תעבורה, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד